<h1>ספר השולחן הלכ' תפילה שער שלישי</h1>
<h2>דף כב:</h2>
השתחויה כיצד, אחר שמגביה ראשו מכריעה אחרונה יושב בקרקע ונופל על פניו ארצה ואומר כל תחנונים שירצה. כל מקום שאמרו (כריעה) [קידה] היא על אפים, (קידה) [כריעה] היא על ברכים, השתחויה היא פישוט ידים ורגלים עד שנמצא מוטל על פניו ארצה, ויש מי שעושה נפילת אפים אחר תפלה, ויש מי שעושה קידה ויש מי שעושה השתחוויה. ואסור לעשות השתחויה על האבנים, ובמקום שיש בו רצפת אבנים. ואמרו חכמים אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן הוא יודע בעצמו שהוא צדיק ויהיה נענה כיהושע, אבל מטה פניו מעט ואינו כובש אותן בקרקע. ואין נפילת אפים בשבתות וימים טובים ולא בראשי חדשים ובחנוכה ובפורים ולא במנחה של ערבי שבתות וימים טובים ולא בערבית שבכל יום.
